מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' ברדוגו ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום דמי נזק בגין תאונה אשר אירעה ביום 15/2/11.

התובעת טוענת כי ביטחה את רכב הטויוטה השייך לחברת מ.ב.י מעדני בשר יהודה בע"מ (להלן:"הטויוטה"). התובעת טוענת כי ביום התאונה, הגיע נהג הטויוטה ופרק סחורה בחניון אולמי ד'אור בצומת קרית אתא. כאשר ביקש נהג הטויוטה לשוב על עקבותיו וכיוון שהיה זה רחוב צר, הוא נסע בהילוך אחורי עד פתח הרחוב, שם עמד רכב הנתבע 1. נהג הטויוטה עצר את רכבו והמתין כי נהג הנתבע 1 יפנה את פתח הרחוב , על מנת שיוכל לבצע סיבוב פרסה ולהמשיך בדרכו, אלא שלפתע, לטענת התובעת, החל הנתבע 1 לנסוע לאחור ופגע ברכב הטויוטה. התובעת טוענת כי הנזקים אשר נגרמו ושולמו למבוטחת, עמדו ע"ס של 9438 ₪ . התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבע 1 ואל חברת הביטוח אשר ביטחה אותו אותה העת, הנתבעת 2, בדרישה להחזר הכספים ברם לא נענתה ומכאן תביעתה זו.

הנתבעים טוענים כי היה זה דווקא רכב הטויוטה אשר בעת נסיעתו לאחור פגע ברכב הנתבע 1 אשר עמד אותה העת בקצה הרחוב, משכך הוא אחראי לנזקיו ולפיכך לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה :

מטעמה של התובעת העיד נהג הטויוטה, מר אלכס וייג והוא שב והסביר כיצד אירעה התאונה. מן העדות עולה כי נהג הטויוטה שב לתחילת הרחוב, לאחר שפרק סחורה באולמי ד'אור וזאת בהילוך אחורי. נהג הטויוטה הבהיר כי ביקש לבצע פניית פרסה בקצה הרחוב, אלא שבקצה הרחוב עמדה משאית הנתבע 1. נהג הטויוטה העיד כי משאית הנתבע 1, במקום לפנות שמאלה כמצופה לכיוון הכביש הראשי, נסעה בהילוך אחורי חזרה לתוך הרחוב וכך פגעה ברכב הטויוטה.

נהג הטויוטה אף העיד כי צפר מספר פעמים לנתבע 1 , אך זה לא שמע והוסיף לנסוע לאחור עד אשר אירעה התאונה (ראה עמ' 1 שורות 13- 16 לפרוטוקול). נהג הטויוטה העיד כי הנתבע 1 סירב למסור לו את פרטי הביטוח, אך רישום מספר הרכב שלו והיכרות נהג הטויוטה עם אחי הנתבע 1, הם אלו אשר הניבו בסופו של יום, את פרטי רכבו של הנתבע 1.

רכב הטויוטה ניזוק בחלקו הימני קדמי, דבר אשר תואם את שרטוט התאונה כפי שהוגש בידי נהג הטויוטה (ת/2) והולם אף את תיאור המקרה כפי שהוסבר בעדותו של נהג הטויוטה. הפגיעות ברכב הטויוטה, מתיישבות יותר עם גירסת התובעת, לפיה נסעה הטויוטה לאחור והתכוונה לבצע סיבוב פרסה בקצה הרחוב ולשם כך נעמדה והמתינה למשאית הנתבע 1 כי תצא אל הכביש הראשי. בעוד הטויוטה עומדת להשלים את הפניה וצידה הימני מופנה אל עבר היציאה מן הרחוב, פגעה בה משאית הנתבע 1.

לו אכן היתה הטויוטה נוסעת לאחור ותוך כדי הנסיעה לאחור היתה נגרמת התאונה, כי אז היו נזקיה בחלקה האחורי, אלא שהנזקים הינם בחלק הקדמי ימני, כך שאינם תואמים את גירסת הנתבעים.

זאת ועוד, בהתאם למיקום הנזקים בטויוטה , שדה הראיה של נהג הטויוטה בעת התאונה היה נרחב למדי ואין זה מתיישב עם ההגיון כי לא היה מונע את התאונה, לו אכן היה בתנועה לאחור, שלא כמו שדה הראיה של נהג המשאית אשר נסע ישר לאחור וסביר כי שדה הראיה שלו היה מוגבל במיוחד.

מטעמם של הנתבעים העיד נהג הרכב – מר שלמה עיני, אלא שבמועד עדותו קמה ועלתה גירסה חדשה שלא בא זיכרה בכתב ההגנה, לפיה הנהג כלל לא היה ברכבו בעת התאונה והגיע למקום רק לאחר שנהג הטויוטה, פגע במשאית לטענת הנתבעים. גירסה זו אינה מתיישבת עם תנאי השטח, שכן הנהג עצמו הודה שבקצה הרחוב אין חניה מסודרת ובא כוחו טען בסיכומיו כי לא הגיוני שנהג הנתבע 1 יחנה כאשר פניו לעבר הכביש הראשי. אין זאת אלא כי הנהג- מר עיני לא חנה במקום, אלא היה בנסיעה ברכבו, כאשר אירעה התאונה. זאת אישר אף נהג הטויוטה, אשר העיד כי אין במקום חנויות או דלת לפריקת סחורה (ראה עמ' 2 שורות 18-19 לפרוטוקול). מר עיני עשה כל שביכולתו על מנת להרחיק עצמו מאחריות לאירוע. לטענתו, הוא החנה את המשאית והלך לקראת כלוב המכיל בקבוקים ומיכלים המוצב בקצה אולמי ד'אור (ראה עמ' 2 שורות 24-25 לפרוטוקול). זאת על אף שהובהר על ידו כי אין במקום חניה וכי הדבר חוסם את התנועה במקום (ראה עמ' 3 שורות 3-4 לפרוטוקול). לטענתו של מר עיני עמדה המשאית באלכסון ולא ישר, כמתואר בשרטוט ת/2 אשר ערך נהג הטויוטה. אף טענה זו אינה מתיישבת עם מיקום הנזקים ברכב הטויוטה.

מר עיני טען כי היה במרחק של כחמישה מטרים מהמשאית עת אירעה התאונה ורץ אליה על מנת לבדוק מהו הנזק. מר עיני לא הכחיש כי סירב למסור את פרטיו ונראה כי הטעמים לכך ברורים, שהרי מדובר במקום עבודתו ומקור פרנסתו. לאור טעמים אלו, יש אף לבחון עדותו אשר אינה מתיישבת עם מיקום הנזקים ברכב הטויוטה ואף לא עם תיאורו שלו את מיקום המשאית בעת התאונה ותנאי המקום בו אירעה התאונה.

טענת מר עיני כי חשש מנהג הטויוטה אשר איים עליו ולפיכך סירב למסור פרטים כחוק, כלל אינה מקובלת, שהרי לו אכן היה חושש כגירסתו, היה עליו להזעיק את המשטרה למקום מיידית וכזאת לא נעשה.

נוכח האמור, אני מקבלת את גירסת התובעת לאופן קרות התאונה וקובעת כי האחריות לקרות התאונה דנן הינה על נהג הנתבע 1 ומשכך מוטלת החבות אף על המבטחת – הנתבעת 2.

התובעת צירפה לתביעתה אישור בדבר התשלום לתובע בסך של 9438 ₪ בגין הנזקים אשר נגרמו לטויוטה ובהם נשאה ולא נשמעה בפני כל עדות ו/או הוצגה ראיה מפריכה לכך, פרט להכחשה גורפת בכתב טענותיהם של הנתבעים.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 9438 ₪ .

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום (3/6/10) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 1500 ₪ שכ"ט עו"ד ו 500 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.